תגית: #הרצאות

הרצאות AI אתגרים והזדמנויות

בינה מלאכותית AI היא לא רק מילה אופנתית – היא הכח המניע את המהפכה הגדולה של ימינו. אבל, כאשר מתחילים לבחון לעומק את המושג, קל להרגיש מוצפים וללכת לאיבוד. איך אפשר ליישם ולהטמיע כלי AI בפועל? איך בינה מלאכותית יכולה לשפר תפוקה בעסק שלכם? מה אתם תפיקו מההרצאה שלי בנושא? בהרצאות שלי אני מציג סקירה רחבה לגבי המגמות בתחום הבינה המלאכותית. במאמר זה אציג מספר דוגמאות מתוך ההרצאה.

הזדמנויות בינה מלאכותית

אסטרטגיה ושיפור תהליכי קבלת החלטות 
בינה מלאכותית מאפשרת לארגונים לקבל החלטות בצורה מהירה ומדויקת. נושאים כגון למידת מכונה ועיבוד נתונים בזמן אמת מעניקים תמונה ברורה של המצב הנוכחי למנהלים. מידע זה משמעותי לשיפור האסטרטגיה הארגונית. 

הגדלת היעילות והתפוקה
אחד השיקולים המרכזיים של ארגונים לטובת שילוב בינה מלאכותית הינו התייעלות. בינה מלאכותית ואוטומציה עסקית מפחיתים את זמן העבודה וכך מגבירים את התפוקה. תהליכים אלו של התייעלות חוסכים בעלויות ועוזרים לחברה להיות תחרותית יותר. מידע נוסף על האופן שבו בינה מלאכותית משפרת את היעילות והתפוקה תוכלו למצוא בקישור זה המציג את הנושא בחברת טסלה.

חדשנות
כלי AI יכולים להוסיף ערך רב לחברה וללקוחות. במרוץ אחר יתרון תחרותי, חדשנות היא מרכיב מפתח. בינה מלאכותית היא אחד הכלים היעילים ביותר לפיתוח חדשנות בארגונים. חדשנות זו ניתן לשלב במקומות כגון: מוצר, קהלים חדשים, שיווק פורץ דרך ועוד.

אתגרי בינה מלאכותית

נושאים אתים
בינה מלאכותית יוצרת שאלות רבות לגבי אתיקה. בהרצאה אני מציג דוגמאות רבות לסוגיות אלו. כמו למשל: הטיות הקיימות בקבלת ההחלטות של הבינה המלאכותית. המידע עליו התאמנו הכלים מכיל הטיות. בסופו של תהליך האימון, עלול לקבל הארגון כלי AI מוטה כנגד קהל מסוים. אלגוריתמים של בינה מלאכותית פועלים פעמים רבות כ״קופסה שחורה״. קשה לנו לדעת איך התקבלו ההחלטות. חוסר שקיפות זה הינו אתגר מורכב.

הטמעת כלי AI
הטעמת AI בארגון יכולה להיות מורכבת ויקרה. מעבר לאתגרים של מחסור בכח אדם מיומן, ניתן לפגוש התנגדויות בארגונים לשילוב כלים חדשים. לכן, ארגונים צריכים לפעול על בסיס תוכנית הטמעה מדורגת שתתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים והניהוליים.

פרטיות ואבטחת מידע
אחד האתגרים הגדולים ביותר בנושא הטמעת בינה מלאכותית בארגונים הוא נושא הפרטיות ואבטחת המידע. בינה מלאכותית דורשת עיבוד כמויות ענק של נתונים. פעמים רבות מדובר על מידע רגיש על לקוחות, עובדים ושותפים עסקיים. אף ארגון לא רוצה לפגוש אירוע בשם דלף מידע. דלף מידע עלול ליצור פגיעה אדירה במוניטין ולגרור קנסות משפטיים. 

אז מה עושים עם זה?

בהרצאות שלי בנושא בינה מלאכותית אני מציג את האופן שבו חברות מסביב לעולם מתמודדות עם הנושא. בהרצאה נדון באתגרים המעשיים בהם תיתקלו בעת יישום AI. מה תקבלו מההרצאה? 
בהירות ומיקוד: תבינו בדיוק איך AI יכול להשתלב בארגון שלכם, אילו תהליכים הוא יכול לשפר.
תוכנית פעולה: תקבלו כלים ליצירת תוכנית פעולה ליישום בינה מלאכותית בארגון
חיסכון בזמן ובמשאבים: בזכות ההרצאה תחסכו זמן יקר בכל הנוגע להבנת עולם ה AI.
יתרון תחרותי: הידע והכלים שתקבלו בהרצאה יעזרו לכם להקדים את המתחרים ולהוביל את הארגון שלכם קדימה.
ליצירת קשר ולהזמנת הרצאה, מלאו את הפרטים בטופס.

 

כיצד ישתנו הרשתות החברתיות, ואיך זה ישפיע על הפעילות שלנו? 

האינטרנט משתנה במובנים רבים. אנחנו רואים מספר תופעות המתרחשות במקביל, כגון: 

• פיצולו של האינטרנט למספר רשתות שונות בתכלית, האינטרנט במערב מול גרסאות הרשת של סין ורוסיה
• התגברות השימוש בטכנולוגיות בלוקצ׳יין 
• התחזקות מגמת המחשוב הנלבש ותפוצת האינטרנט של הדברים
• המרוץ של חברות הטכנולוגיה הגדולות לכיוון המטאוורס

 

מתוך בחינת מגמות אלו, עולות שאלות לגבי האופן שבו הרשתות החברתיות ישתלבו במארג החדש. למרות שהאינטרנט משתנה, ישנם דברים קבועים, כמו החשיבות של הרשתות החברתיות במגוון רחב של היבטים בחיינו. בהיסטוריה הקצרה של רשת האינטרנט ראינו את האופן שבו הרשתות החברתיות משתנות ומתאימות את עצמן לדינימיקה החדשה. בראשית הדרך, היו הרשתות בעיקר טקסטואליות. כמו טוויטר. בימיה הראשונה הייתה זו רשת חברתית למיקרו בלוגינג. טוויטר אפשרה תקשורת טקסטואלית עד ל 120 תווים. עם התחזקות מהפכת המובייל התגבר מעמדן של רשתות חברתיות חזותיות. אינסטגרם לימדה אותנו שיש לעדכן את האמרה ״תמונה שווה אלף מילים״, ל״תמונה שווה מיליארד מילים״. מיליארד דולר היה הסכום ששילמה פייסבוק כדי לרכוש את הרשת החברתית אינסטגרם. מהלך שבדיעבד התברר כאחד החשובים בתולדות החברה.

 

במהלך שנות קיומן של הרשתות החברתיות ראינו את התגבשותו של המודל העסקי המבוסס ״קפיטליזם מעקב״. הכוונה לכך שאנו המשתמשים נהנים מיישומי הרשתות מבלי לשלם במטבע פיזי. התשלום שלנו מתבצע דרך הרשות שאנו מעניקים (לרוב מבלי לשים לב) לרשתות לעקוב אחרינו ולסחור במידע הפרטי שלנו. מודל עסקי זה מאפשר להתאים פרסומות ללקוחות פוטנציאליים בצורה טובה מאוד. יחד עם זאת, בדור הנוכחי של הרשתות החברתיות לא תמיד מצליחים לקלוע לטעם שלנו מבחינת תוכן. רשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, אינסטגרם ולינקדאין הינן מבוססות גרף חברתי.ההנחה היא שאנחנו נשמח לצפות בתכנים של חברים קרובים, או, של אנשים שאנו עוקבים אחריהם ברשתות.

 

הקפיצה הבאה ברשתות החברתיות התרחשה במסגרת המהפכה הגדולה של טיקטוק. הרשת החברתית הצליחה לפצח את נושא התאמת התוכן למשתמשים בצורה חדשה. ממשק המשתמש של טיקטוק שונה באופן מהותי מאלו של הרשתות הקודמות. אופן השימוש ברשת, סינון התכנים בצורה מיידית (כאשר מעבירים תוכן עם האגודל כלפי מעלה) מלמד את האלגוריתם של טיקטוק בצורה מאוד מהירה מה אנחנו אוהבים, ומה לא. טיקטוק מאתגרת את אחיותיה הוותיקות, פייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין וכו׳ בכך שהיא לא מוכוונת לקשרים החברתיים, אלא להעדפות התוכן של המשתמשים. כתוצאה מכך, עולה זמן השימוש ברשת טיקטוק על זמן השימוש ברשתות האחרות. כנראה שהתוכן שם נתפס כמעניין יותר. 

 

איך תראה הקפיצה הבאה? סביר להניח שעתיד הרשתות החברתיות יציג נושאים כגון:

– חיבור למחשוב נלבש, רשתות חברתיות מותאמות למשקפי AR

– רשתות חברתיות טקטיות, חשבו על הדור הבא של ווטסאפ. ווטסאפ היום זו רשת חברתית שרובה טקסטואלי. בנוסף, ווטסאפ היא רשת מאוד ״טקטית״. קל מאוד להקים קבוצות, אלו למעשה מיקרו רשתות חברתיות. יהיה מעניין לראות את הרשת הבאה שתחליף את ווטסאפ.

אני מרצה בנושא הרשתות החברתיות מאז 2010. כתבתי על הנושא בספרי ״לחץ כאן!״ שהתפרסם בהוצאת עם עובד בשנת 2013. אני מייעץ בנושא השימוש ברשתות החברתיות לצרכים עסקיים לגופים הגדולים במדינה. בהרצאה שלי בנושא בינה מלאכותית והרשתות החברתיות אני מציג את המגמות בתחום וכיצד כדאי לנו להתכונן כדי שנפגוש את עתיד הרשתות החברתיות בצורה נכונה.